פיצול נחלה החלטה 1155

טופס יצירת קשר
 This Is CAPTCHA Image
בשנת 2011 התקבלה בבית המשפט העליון החלטה, שמוכרת כיום בשם "בג"ץ המושבים" אודות פיצול נחלה, החלטה אשר אישרה את החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובפרט החלטת 979 שלימים הפכה להיות החלטה 1155.

על פי החלטת בית המשפט העליון נקבע, שניתן לבצע הפרדה ופיצול מגרש מתוך אזור המגורים בנחלה, כך שניתן לפצל את השטח למספר נחלות, ויש לעגן באופן משפטי את זכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים ולהסדיר את הזכויות שלהם בעזרת חוזה החכרה ארוך טווח. במקור החלטת מועצת מקרקעי ישראל היתה, איפשר למתיישבים שיש להם זכויות על הנחלה לעגן אותן ולרשום אותן בספרי המקרקעין כיחידה נפרדת. עיגון החלטת 1155, קבעה למעשה שיש לשם אחוז מסוים לשמאי שיהיה אחראי על תהליך השמאות שיבחן את שווי הנחלה, ולצורך פיצול המגרש יהיה על בעל הזכויות בנחלה לרכוש את מלוא שווי הזכויות כך הוא יוכל לבצע את תהליך הפיצול בבוא העת.

במידה ובעל הזכויות ירצה להתנתק מהתלות ברשות מקרקעי ישראל, הוא יצטרך לשלם 33 אחוז משווי חלקת המגורים בנחלה וכך הוא יכול לבצע את הפיצול בשטח. לשם כך הוא יצטרך לעמוד בתנאים הבאים, הוא יצטרך להצמיד לנחלה המקורית יחידת מגורים שתשמש את החוכר, לשטח המגורים יהיו זכויות בנייה מינימאליים של 160 מ"ר, וכן כל פיצול יבוצע בהתאם להגבלות הקיימות בתמ"א 35.
 

מדוע הרעיון של פיצול נחלה הוא כה ייחודי?

לכאורה, מי שמביט מהצד על הרעיון פיצול נחלה, לא יכול תמיד להבין, מדוע העניין הזה מושך כל כך הרבה תשומת לב, והגיע עד בית המשפט העליון. ובכן הסיבה היא, שהנחלות במושבים היה להן ייעוד חקלאי אשר נוצר במהלך הזמן במסגרת אגודות שיתופיות.

ברגע שנוצרה מדיניות זו, המטרה היתה, בין היתר, למנוע הפרדה של נחלה וחלוקתה. כך מי שחי במושב נהנה מכל הנחלה ולא יכול להכניס גורמים אחרים שאין להם בהכרח מניח לעבוד את הקרקע מבחינה חקלאית. במשך שנים מינהל מקרקעי ישראל נמנע, כמעט באופן אחיד ורציף, למנוע פיצול נחלות. המינהל רצה שהנחלות יישארו שלמות וישמשו את יעודן המקורי, קרי להיות מעובדות מבחינה חקלאית וכן לאפשר למושבים לפקח מי מחזיק בנחלות ולמי הן מועברות כשהוא מחליט שאיננו רוצה בהן יותר.

השינוי שחל בנושא, הגיע מתוך הבנה, שעולם החקלאות עובר שינוי, וישראלים רבים נוטשים אותו לטובת מקצועות אחרים בשל השחיקה הרבה שחלה בו. על כן, היה צורך להכיר בשינוי ולהכיר בכך שאותן קרקעות שהיו מיועדות לחקלאות, יכולות לשמש לצורכי מגורים. לכן אפשרו את פיצול הקרקעות, ואפשרו לבעלי הנחלות ליהנות מכך ולו באופן חלקי. כל זה כמובן, על פי תנאים מסוימים שמטרתם לשמור על ייחודיות המושבים, תוכניות מתאר ארציות שונות, וכן בשביל לאפשר למי שרוצה, עדיין ליהנות מקרקע חקלאית לעיבוד ופיתוח.