ניוזלטרים משפטיים

 

 

ניוזלטר מקוון מספר 6 – מרץ 2012

 

שימוש במבנים משפטיים בדרך ליצירת סדר כלכלי-חברתי חדש

 המחאה החברתית שהחלה ביולי האחרון, החלה כהתארגנות ציבורית ספונטנית וזעקה כנגד יוקר המחיה, מצוקת הדיור, הקשיים במערכות הבריאות, החינוך והרווחה, ועוד. מצבו של מעמד הביניים, הנשחק תחת נטל החובות מחד וחוסר היכולת להתפרנס בכבוד, בעיקר כתוצאה מבעיית הריכוזיות הקשה במשק, ומצבן החמור של השכבות החלשות, הוציא מאות אלפי ישראלים לרחובות במחאה כנגד המצב ובדרישה לתקנו. השינוי בשיח הציבורי הופך בימים אלה לעשיה רבת פעלים, בין השאר בדרך של התאגדויות ציבוריות שונות.

 

כדי להוציא לפועל רעיונות ותובנות שנוצרו במהלך המחאה של הקיץ, עולה הצורך בחשיבה רעננה ויצירתית גם על המבנים המשפטיים המתאימים לאכלס אותם. על מבנים אלה להיות מסוגלים לייצר כלים להובלת השינוי החברתי-כלכלי הנדרש במדינת ישראל, להכיל בתוכם את רבבות האנשים, ולאפשר את השימוש במכפיל הכח הציבורי.

 

האגודה השיתופית: אחד המבנים המשפטיים הנשכחים, שהיו פופולאריים בשנותיה הראשונות של המדינה, ושחינם סר עם המעבר ההדרגתי לתרבות פחות קולקטיביסטית ויותר אינדיבידואליסטית-קפיטליסטית הוא הקואופרטיב.

 

שנת 2012 הוכרזה ע"י האו"ם כשנת הקואופרציות, מתוך הבנה שמבנה זה מחזיק מפתח חשוב בסדר הכלכלי החדש שיוצר בעולם בשנים הקרובות. על מנת לאפשר עשיית שימוש במודל המשפטי של אגודה שיתופית בישראל של המאה העשרים ואחת, יש לדעת לנצל את יתרונותיו המובהקים, שחלקם יפורטו להלן, וליישמם באופן המתאים לצרכים הייחודיים לכל אגודה.

 

יתרונה הבולט של האגודה השיתופית לעומת מודלים תאגידיים אחרים היא באפשרות לייצר דמוקרטיה ישירה אמיתית – כולם שווים, בלי הבדל כח חברתי, כלכלי או פוליטי. האפשרות של יצירת ארגון שבו כולם שווים, ללא בעלי שליטה, מאפשרת יצירת מעורבות אמיתית של החברים באגודה. בשונה מחברה, אגודה שיתופית אינה מאפשרת רכישת שליטה. מבנה ארגוני זה מאיין השפעות של מוקדי כח כלכלי או פוליטי.

 

האגודה השיתופית כמבנה משפטי מתאימה מאד לתאגידים שמאחוריהם עומד עקרון הערבות ההדדית. המבנה של התאגידים הפיננסיים המוכרים לנו היום אמנם השכיח זאת, אולם למעשה כל תאגיד פיננסי, כגון חברת ביטוח, בנק, קרן לחסכון, פועל על בסיס העקרון הזה בדיוק. שיתופו של הציבור בבעלות על המוסדות הפיננסיים, באמצעות שימוש במודל הקואופרטיבי, תאפשר יצירת מוסדות פיננסיים ערכיים יותר, שטובת הלקוח לנגד עיניהם, כמו גם חינוך משמעותי של החברים לערכים העומדים בבסיס התאגיד – התנהלות פיננסית נבונה, חסכון, אחריות וחשוב מכל, תאפשר לציבור להנות מרווחיהם של התאגידים הפיננסיים.

 

שימוש ראוי נוסף במבנה המשפטי של אגודה שיתופית יכול להיות לשם פתרון מסויים לבעיית הריכוזיות במשק הישראלי, בדרך של העברת השליטה בחברות ציבוריות לידי אגודות שיתופיות, פתוחות לכלל הציבור. שימוש כזה יאפשר לכל אדם להשקיע סכום נמוך יחסית על מנת לקבל, באמצעות חברות באגודה השיתופית, שליטה בחברה רווחית, שעדיין תנוהל למטרות רווח על ידי הנהלה מקצועית. היכולת לאסוף כמות גדולה של חברים, יוצרת מכפיל כח, הן מבחינת האפשרות לגיוס סכומי כסף נכבדים, שבדרך כלל אינם מצויים בידי האזרח הפשוט, ואף אינם נגישים לו במובנים של אשראי, והן מבחינת היכולת לנצל את הידע הנרחב והעמוק המצוי בקרב קבוצה גדולה של אנשים לטובת הנעה של עסקי התאגיד.

 

מלכ"רים ועמותות: דוגמה נוספת לאפשרות לשימוש במבנה משפטי קיים לשם החזרת השליטה בנכס לידי האנשים המעורבים בו באופן העמוק ביותר הוא עמותות אוהדים, המוקמות על מנת לאגד בתוכן אוהדים של קבוצת ספורט, במטרה להשפיע על ניהול הקבוצה ועל השימוש בנכסיה באמצעות שינוי הסטטוס של האוהדים מקהל מפוזר ל"איגוד מקצועי", תחת המבנה המשפטי המתאים, בהתאם לנסיבות כל מקרה – עמותה, חברה לתועלת הציבור או אגודה שיתופית.

עסקים חברתיים - המגזר הרביעי: עסק חברתי הוא התאגדות שנוסדה במטרה לטפל או לקדם אתגר חברתי. בשונה מהמגזר העיסקי, מטרתו הראשונה היא קידום המטרה החברתית, ולאחריה השאת רווחים.  עסק חברתי מוצלח יהיה כזה שיביא לגידול ברווחים במקביל לגידול בקידום המטרה החברתית. עסקים חברתיים, הם מעין שילוב של עמותה עם חברה עסקית.

לאור המודעות החברתית הגוברת בימים אלה והדרישה הציבורית למציאת נתיב חדש שתשלב בין אחריות תאגידית לאחריות אישית, סביר להניח שנראה יותר ויותר מודלים משפטיים המשלבים את המבנים המשפטיים כפי שתוארו לעיל.

בימים אלה משרדנו עוסק במימושם של מספר ארגונים ציבוריים העונים על הקריטריונים המתוארים לעיל. בין היתר הקמנו עמותת אוהדים כמוסבר לעיל, אנו עוסקות בהקמתו של קואופרטיב פיננסי, משתתפות בשלבים הראשוניים של יצירת קואופרטיב נוסף וכמובן בהקמתה של החברה לתועלת הציבור עבור תנועת המחאה, שהינה פורמט שונה מהפורמט הקואופרטיבי, מאחר שמדובר במלכ"ר שאיננו מחלק רווחים אולם מאפשר לכלל הציבור להיות חלק מהתנועה החוץ פרלמנטרית, ע"י רכישת מניות ובכך להוות מעין לובי חברתי התומך ברעיונות השינוי החברתי ושינוי השיח הציבורי.

 

ההבנה כי אט אט החל בישראל סדר חברתי-ציבורי חדש, מחייבת גם יצירתיות משפטית, תוך שימוש במודלים קיימים לצורך מימוש הרעיונות החברתיים והינה הכרחית במצב הדברים שנוצר. על מקבלי ההחלטות בישראל להבין כי אנו נמצאים בפתח של עידן חדש שמתהווה בו סדר חברתי-ציבורי חדש, שמחייב גם יצירתיות משפטית כלכלית פיננסית, תוך שימוש במודלים קיימים לצורך מימוש הרעיונות החברתיים.

כל האמור לעיל הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד, אין לראות בו משום ייעוץ משפטי מכל סוג.

 

 

 

ניוזלטר מקוון מספר 5 – פברואר 2012 

 בניוזלטר המקוון הראשון של משרדנו, עסקנו בחשיבותו של אישור ניהול תקין לעמותות ואלכ"רים (ארגונים ללא כוונת רווח, כגון עמותות או חברות לתועלת הציבור), ובהערכות הנדרשת לשם השגת אישור כזה כבר משלבי הקמת העמותה. בניוזלטר הנוכחי נעסוק באספקט חשוב הנובע מהדרישה לאישור ניהול תקין – הקשיים התקציביים העומדים בפני אלכ"רים בשנתיים הראשונות לפעילותם.

בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל, כי אלכר"ים המבקשים לקבל תמיכה מהמדינה, חייבים באישור ניהול תקין. ההחלטה נתקבלה בעקבות דו"ח בקורת של מבקר המדינה, אשר גילה אי סדרים בהעברת כספי עזבונות לתמיכה בעמותות ע"י משרד ראש הממשלה, מבלי שהעמותות הגישו את כל המסמכים הנדרשים לשם כך (כגון דוח"ות כספיים מבוקרים), וזאת בחריגה מכללי מנהל תקין. בהמשך הורחבה דרישה זו, בהחלטות ממשלה נוספות, גם לגבי אלכר"ים שהמדינה קונה מהן שרותים.

היום אישור ניהול תקין הוא אישור מהותי עבור כל אלכ"ר, בעיקר מהסיבות הבאות:

· אישור ניהול תקין מאפשר פניה למס הכנסה לשם קבלת אישור על זיכוי ממס לתורמים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ובכך   פותח את הפתח לתרומות משמעותיות, שבצידן זיכוי במס הכנסה עבור התורם;

·    אישור ניהול תקין מאפשר הגשת בקשות לקבלת תמיכה מהמדינה;

·    אישור ניהול תקין מאפשר לאלכ"ר לגשת למכרזים ציבוריים ולספק שרותים למדינה;

·   מרבית הקרנות הציבוריות דורשות אישור ניהול תקין כתנאי להגשת בקשות לקבלת כספים מהקרנות;

·   אישור ניהול תקין מאפשר פניה לרשות המקומית לשם קבלת הקלות בארנונה לעמותה;

· בשל הנפוצות הרבה של אישור ניהול תקין, כיום גם קרנות וגופים פרטיים מבקשים אישור כזה כתנאי למתן תמיכה בעמותות ואלכ"רים.

 

עמותה או חברה לתועלת הציבור (חל"צ) רשאית להגיש בקשה לקבלת אישור ניהול תקין רק בחלוף שנתיים של פעילות רצופה מוכחת. כלומר, במשך פרק זמן של שנתיים ימים לפחות ממועד רישומו, אין הארגון זכאי לבקש אישור ניהול תקין, אולם יחד עם זאת – על מנת לעמוד בדרישות למתן אישור ניהול תקין בחלוף אותן שנתיים, חייב הארגון להוכיח פעילות במהלך תקופה זו.

אצל מרבית האלכ"רים, מקורות המימון העיקריים הינם תרומות, תמיכה ממשלתית, תמיכה מקרנות (ציבוריות ופרטיות) ומכירת שרותים. קל, אם כן, להבין, שאלכ"רים רבים מוצאים עצמם במילכוד בתקופה הראשונה לפעילותם: מצד אחד, הם נדרשים לפעול, ואף להוכיח כי פעלו כתנאי לקבלת אישור ניהול תקין בהמשך, ואולם מצד שני, במהלך השנתיים הראשונות הם סובלים מקשיים תקציביים קשים, הנובעים מהעדר יכולת לקבל תקציבי מדינה, מהעדר יכולת למכור שרותים למדינה, מהעדר אפשרות לתת לתורמים לעמותה זיכוי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ומהעדר אפשרות לקבל סיוע מקרנות רבות – ציבוריות ופרטיות כאחד.

כיצד יכולה, אם כן, עמותה או חל"צ בשנתיים הראשונות לפעילותה, לקיים פעילות שתאפשר לה לבקש אישור ניהול תקין בהמשך, מבלי שתהיה לה נגישות למקורות המימון שמנינו לעיל?

אחת הדרכים היעילות יותר (אך המוכרות פחות) הינה מתן הלוואת בעלים של המייסדים לעמותה או לחל"צ. המייסדים מכניסים לחשבון הארגון כספים ממקורותיהם הפרטיים, בדומה לבעלים של חברה מסחרית, וחותמים עם הארגון על הסכם הלוואת בעלים, הקובע את תנאי ההלוואה הבסיסיים (סכום ההלוואה, ריבית והצמדה, מועדי החזר וכיוצ"ב). סכומים אלה, משמשים למימון פעילות הארגון עד למועד בו מצליח הארגון לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות, שאז נפתחים בפניו ערוצי מימון נוספים, שיאפשרו לו גם, עם הזמן, להחזיר למייסדים את הכספים שהלוו לארגון. ויודגש שוב, כספים אלה המועברים לארגון ע"י המייסדים אינם בגדר תרומה – אלה הם כספי הלוואה, שיוחזרו למייסדים מהכנסות עתידיות של הארגון, ככל שתהיינה כאלה. על ההלואה להיות בתנאים סבירים, ומובן שעל מנת לקבל אישור ניהול תקין בהמשך, לא יוכלו המייסדים לדרוש הלוואה בתנאים שאינם מקובלים וסבירים. על המייסדים לקחת בחשבון גם את האפשרות, שבסופו של דבר הארגון לא יוכל לפרוע את חובו למייסדים, אולם זהו סיכון שאמור להיות מחושב על ידי המייסדים בבואם להקים את הארגון ובהכינם את התכנית העסקית הראשונית לפעילותו.

דרכי מימון אחרות לתקופת הפעילות הראשונה הינן מציאת תורם שיסכים לממן את עלות פעילות הארגון בשנתיים הראשונות מבלי להנות מהטבות מס על תרומתו; שימוש בתרומות בסכומים קטנים, שאינם מזכים ממילא בזיכוי ממס הכנסה, הנגבות מאנשים פרטיים שיש להם עניין בקידום פעילות הארגון; גביית דמי חבר מוגדלים מחברי הארגון במהלך התקופה הראשונה לפעילותו; קבלת הלוואות למימון פעילות הארגון – הלוואות כאלה לא תתאפשרנה, על פי רוב, מקרנות, ממוסדות פיננסיים או מארגוני סיוע, שכן אלה דורשים בדרך כלל אישור מוסד ציבורי (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה) שעל מנת לקבלו נדרש אישור ניהול תקין.

 

משרדנו עוסק בייעוץ משפטי לאלכר"ים, לרבות הקמת עמותות וחברות לתועלת הציבור, ועריכת הסכמי הלוואת בעלים כמתואר לעיל. אנו ממליצות לארגונים המוקמים להכין תכנית עסקית לשלוש שנות הפעילות הראשונות, על מנת לבחון את צרכי המימון של הארגון בתקופה הראשונית, ואת צפי יכולת החזר הלוואות הבעלים על ידי הארגון.

 

בנוסף, אנו קוראות לאלכ"רים פעילים להתאגד ולהקים קרנות להלוואות הדדיות, על פי מודל ה-micro-financing של זוכה פרס נובל, מוחמד יונוס, לפיו בהתבסס על עקרון הערבות ההדדית, יוכלו אלכ"רים לסייע זה לזה בתקופת הפעילות הראשונה. בניה מושכלת של מודל כזה, תשלב גם מנטורינג, סיוע ותמיכה של ארגונים ותיקים בארגונים בהקמה, ותאפשר פיתוח רשת של שיתופי פעולה בין יוזמות שונות, לתועלת כל האלכר"ים, ותיקים כחדשים.

 

קרן עזרה הדדית לאלכ"רים יכולה לקום כהתאחדות של מספר אלכר"ים (בין שהם עוסקים בתחום דומה, ובין אם לאו), כאשר כל אחד מהאלכ"רים השותפים בקרן נדרש לתרום לקרן בשני תחומים: האחד, הלוואה כספית לקרן, שתינתן בתנאים שיקבעו על ידי השותפים בקרן, ומטרתה לאפשר לחברים בקרן הנמצאים במצוקה תקציבית לקבל הלוואות מהקרן בתנאים הוגנים; התחום השני הוא השקעת זמן של אנשי האלכ"רים השותפים בקרן לרווחת כל השותפים – בתחום זה יכול כל אחד מהאלכ"רים לבחור היכן להשקיע את זמנו, כאשר השקעת הזמן מתבצעת על בסיס "בנק שעות" כפי שיוסכם בין השותפים בקרן. לשם דוגמא, אלכ"ר ותיק יכול לתרום שעות הדרכה ו"מנטורינג" של אנשים בעלי נסיון, שיוכלו לתת ייעוץ בהתנדבות לארגונים חדשים, אלכ"רים שיש להם עובדים או מתנדבים בתחומים מקצועיים נדרשים יכולים לתרום שעות במתן שרותים לשותפיהם לקרן (למשל, שרותי עיצוב גרפי, שרותי ייעוץ משפטי, שרותי הנהלת חשבונות ועוד). שרותים כאמור יכולים להנתן גם באופן מקוון, כך שהזמן שידרש להשקעה יהיה זמן נטו. החברים בקרן משותפת כאמור יקבעו במשותף את תנאי מתן ההלוואות לקרן ע"י החברים בה, את תנאי קבלת הלוואה מהקרן ע"י חברים במצוקה, את היקפו של בנק השעות והתנאים לקבלת שעות מהבנק, ואת הקריטריונים לקבלת שותפים חדשים לקרן. הקמה של קרנות כאמור יכולה לסייע לאלכר"ים לעבור תקופות של מצוקה כלכלית בעידן בו הבנקים נותנים אשראי זול רק לעסקים גדולים, ובפרט לסייע לאלכ"רים חדשים בקשיי המימון בתקופה שעד קבלת אישור ניהול תקין. קרנות כאלה יכולות להוות בסיס לשיתופי פעולה מועילים בין אלכ"רים, לסייע בהתמקצעות של אלכ"רים ועובדיהם ולהעצים את הארגונים החברים בהן.

                                                                                                                                                     

כל האמור לעיל הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד, אין לראות בו משום ייעוץ משפטי מכל סוג.

 

 

 

ניוזלטר מקוון מספר 4 – אוגוסט 2011

מחשבות על מהפכה חברתית - מאמר דעה 

לאור המחאה החברתית שהתהוותה בארץ בחודש האחרון ושנוגעת כמעט בכל אספקט שלה גם בשאלות של המגזר השלישי, החלטתי לייחד לנושא זה את הניוזלטר הנוכחי ולהעלות על הכתב מעט מהמחשבות האישיות שלי בנושא - מחשבות שחלקתי בשבועיים האחרונים הן עם קולגות למקצוע והן עם חלק ממובילי מאבק האוהלים. בעקבות השיחות הללו התגבש אצלי רעיון לבניית שלד ארגוני ראוי שיאפשר את הפיכת המחאה ממאבק שאיננו מאורגן ו/או הנשען על ארגונים מבוססים שנוסדו למטרות אחרות ובזמנים אחרים, והפיכתו לחזית חברתית אחת משותפת הנשענת על תמיכת הציבור הרחב.

 

בחרתי להעלות כאן, בניוזלטר הפומבי הזה, את הרעיון לשלד הארגוני מתוך אמונה שהנ"ל יביא לדיון ענייני באפשרות - דיון שלטעמי נעדר עד כה לחלוטין או כמעט לחלוטין. נקודת המוצא שלי היא כי מאבק מהסוג שאנו חוזים בו היום ידרוש בשלב כזה או אחר מסגרת ארגונית מסודרת וכשרה בכדי לממש את חזונו. אם נאמץ את ההצהרה שבשלבים אלה של המאבק אין בפנינו התאגדות במסגרת פוליטית מפלגתית כלשהיא, הרי שקיימת האופציה של התאגדות כמלכ"ר: כעמותה או כחברה לתועלת הציבור.

 

כמובן, שקיימת גם האופציה שלא להתארגן בשום מסגרת ולהמשיך את המאבק כפי שהוא מנוהל היום, בסוג של כאוס. אולם בעיניי יש בגישה הזאת מעט היתממות. כבר היום המאבק מתנהל בצורה מאורגנת, הכאוס הוא למראית עין בלבד. בכל יום ההתארגנות רק גוברת ובכל יום הארגון הלא רשמי מקבל על עצמו עוד אחריות ועוד משימות. המאהלים השונים בחרו נציגים ברחבי הארץ שמשתתפים בדיוני מדיניות, למאבק זורמים טובי המוחות באקדמיה בכדי לייעץ ולהעניק תמיכה מקצועית, ובסופו של יום, יצורפו נציגים שונים, מוסכמים או לא מוסכמים, לשולחנות הדיונים בממשלה. במקביל, המערך שמוביל את המחאות ברחובות הופך להיות מערך לוגיסטי מאורגן לעילא ולעילא. על כן, אני חושבת שהגיע העת לקרוא לילד בשמו – זהו מאבק שלובש צורה מאורגנת שיש לבחור עבורו את המסגרת הארגונית-משפטית ההולמת ולנהל על כך את הדיון מבעוד מועד.  

 

מאידך, העדרו של ארגון רשמי מוסדר יביא בעתיד הקרוב לפיצול הכוח הציבורי שצבר המאבק. כבר היום נשמעים קולות מקולות שונים המדברים על הקמת עמותות שונות לטיפול בנושאים שונים שעולים במאבק וגם אם כרגע התפצלות הכוח לישויות משפטיות שונות נראית רחוקה מהעין, ברור שזהו רק עניין של זמן. התפצלות כזאת תזיק לכולנו וכך גם האופציה של העברת נטל האחריות לריכוז המאבק לארגונים שונים שקיימים מזה שנים בעלי אג'נדות מובהקות תביא אף היא לפיצול הכוח.

 

לעניות דעתי, יש מקום להביא לכך שמכפיל הכוח הציבורי הרחב ישמר ויתהדק ויהפוך לכלי משפיע, לא רק באמצעות התכנסויות במאהלים ובהפגנות המונים, אלא יצמח בתוך מערכת ארגונית שתהווה חזית מאוחדת ציבורית ומקצועית שתביא באופן מושכל, גם ע"י ביטוי מחאתי, לשינוי החברתי ארוך הטווח, שברור לכולם כי יארך שנים.

 

ובמילים פשוטות, כל מסגרת ארגונית שתבחר חייבת לאפשר ייצוג רחב ככל האפשר של הציבור שתומך במאבק וחייבת לבנות לעצמה מערך ארגוני שיכול להתמודד מול כל אחת מסוגיות המאבק בצורה מקצועית ויעילה, תוך שהיא נותנת ביטוי לקצוות השונים בחברה ולמגזרים השונים. מסגרת ארגונית שתאפשר התפקדות של כל אדם ואדם המעוניין לקחת חלק בפעילות המאבק גם מהכורסה בבית על ידי תשלום דמי חבר סמליים וקבלת זכות לבחור מי יהיה הנציג החברתי שייצג אותו בארגון המוסדר.
 

לכאורה אין כל הבדל בין הסדרת המאבק במסגרת עמותה לבין הסדרתו כחברה לתועלת הציבור. מדובר במלכ"רים לכל דבר ועניין אשר יוכלו בבוא היום לקבל תרומות ואשר יוכלו, כבר בשלב ראשון, אם יבחרו לעשות כן, לצרף אליהם חברים מקרב הציבור, הן כמקבלי החלטות באורגנים השונים של המלכ"ר, הן כגורמים מקצועיים, והן כחברים המשלמים דמי חבר.

 

אולם לטעמי, רב השונה על הדומה כאשר מדובר בארגון שמבקש להכליל תחת קורת גג אחת נושאים כה רבים בתחומי כלכלה, רווחה, תעסוקה, חינוך ועוד. זאת ועוד, המאבק מקיף כיום ציבור רחב ורב, מקצוות שונים של מעמד הביניים, משכבות נמוכות ממגזרים שונים ומקצוות שונים בארץ.

 

מאבק רחב כפי שהתהווה כאן דורש ארגון גג רחב הנשען על הציבור ונציגיו מצד אחד, ומאידך יכול להקים תתי ארגונים מקצועיים, אשר יהיו עצמאיים ככל האפשר וייוחדו לכל אחד מתחומו במאבק אך ישאבו את המנדט לפעילותם מתוך ארגון הגג עצמו.

 

עמותה, כישות משפטית אחת, לא יכולה להוות הן את ארגון הגג והן את הזרועות המקצועיות העצמאיות. עמותה מהווה פלטפורמה לפתרון בעיה אדמיניסטרטיבית, פתרון בעיה לוגיסטית של ניהול כספי (וגם זה רק באופן מוגבל מאוד בשלב הראשון ורק בחלוף הזמן וקבלת כל האישורים המתאימים היא תוכל למלא את הפונקציה במלואה). עמותה היא מסגרת שלא תאפשר ניידות ראויה מעצם זה שהיא אינה יכולה לבנות לעצמה תתי ארגונים מקצועיים עצמאיים אלא יכולה לפעול בשיטה של ועדות מקצועיות, דבר שיגביל את פעילותה וישאיר אותה תלויה באורגן הבסיסי שלה שהוא האסיפה הכללית. בהנחה שהנתיב המבוקש הוא ארגון שיסתמך על הכוח הציבורי, על אותו "עם" שדורש צדק חברתי, הרי שחסרונותיה של העמותה כישות משפטית-ארגונית יעלו על יתרונותיה ויגבילו את הפעילות הנדרשת חדשות לבקרים.

 

חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה, הינה ישות משפטית שיכולה להקים חברות בת, שיהוו בפני עצמן ישויות משפטיות. ארגון הגג יהיה חברת האם, שתהווה את מכפיל הכוח הציבורי. האסיפה הכללית של חברת אם כזאת תורכב מאותם נציגי ציבור נבחרים שיתוו את המדיניות הכללית של ארגון הגג ואת הכללים הבסיסיים שעל פיהם יפעלו ארגוני הבת המקצועיים. מאידך, ארגוני הבת, שכאמור מהווים בעצמם ישויות משפטיות נפרדות ועצמאיות, יוכלו לפעול כל אחת בהתאם למדיניות המתווית הבסיסית על ידי חברת האם ועדיין להיות עצמאיים ומקצועיים, כל אחד בתחומו.

 

בעיניי, זהו חזון למאבק חברתי מתוכנן ומובנה לאורך שנים, שנבנה כארגון חדש וחזק מאוחד תחת מטרה אחת בעלת זרועות רבות.

 

לסיכום, בהנחה שבקרב קוראי המאמר הזה מצויים קוראים שחושבים בדומה לי, שהמאבק כבר היום לובש צורה ארגונית כזאת או אחרת ומשיל מעצמו אט אט את תדמית הכאוס המחאתית, הרי שראוי ונכון יהיה לשקול היטב איזה מסגרת ארגונית נכון להלביש לו. ראוי לתת למאבק הזה לבוש הולם למידותיו, שיוכל להיות גדול מספיק, ועדיין יעיל ונושם. אין מקום וטעם לברוח לפלטפורמות מוכרות וישנות ללא דיון מעמיק באופציות הנוספות.

                                                                                 

 כל האמור לעיל הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד, אין לראות בו משום ייעוץ משפטי מכל סוג.

 

 

 

ניוזלטר מקוון מספר 3 – יוני 2011  

הניוזלטר שלנו מופץ למאות מלכ"רים ועמותות, אחת לחודשיים נשלח אליכם מאמר אינפורמטיבי ובו מידע שימושי הקשור להיבטים משפטים בניהול מלכ"רים ועמותות.

 

חברה זרה לתועלת הציבור – רישום מלכ"ר זר בישראל

קונספט שונה לפעילות עמותות ידידים בחו"ל

בניוזלטר זה נדון ברישומו של מוסד ללא כוונת רווח כחברה זרה לתועלת הציבור. מדובר בצורת רישום שלא רבים מכירים. מצאנו לנכון להביא בפניכם את המשמעויות שלה, שכן אנו מאמינים שיש בה כדי לפתוח צוהר לחשיבה חדשנית בהתנהלותן של עמותות ומלכ"רים זרים בישראל ויתכן גם פתיחת פתח לשיטות עבודה חדשות של עמותות המבקשות לפעול בחו"ל בכלל ובארה"ב בפרט.

 

רובנו מכירים את האפשרות לרישום של חברה "עסקית" כחברת חוץ ברשם החברות בישראל. המשמעות של רישום כאמור הינה שהתאגיד הנרשם איננו ישות משפטית ישראלית, אולם רישומו בישראל מאפשר לו לפעול בישראל. המשמעויות הן רבות ושונות ותקצר היריעה מלדון בכל אלה. הרקע לאמור בניוזלטר זה הינו פעילות ייחודית שביצע משרדנו לפני כחודש, עת נרשם באמצעותנו, ככל הידוע לנו, לראשונה בישראל, תאגיד מלכ"ר זר, אשר התאגד בארה"ב וביקש לפעול בישראל מבלי להקים ארגון מקומי. האופציה עפ"י חוק לרישום כזה, הינה רישומו של תאגיד מלכ"ר זר כחברה זרה לתועלת הציבור (להלן: "חל"צ זר").

 

בנקודה זו, אקדים ואומר, שלמרות שהאופציה כאמור קיימת בחוק החברות תחת סעיף 345 לג. מאז 2007, בבואנו ליישם את הסעיף ולרשום את התאגיד הזר בישראל, דרכנו לא הייתה פשוטה. מצאנו את עצמנו עומדים בפני שאלות שעד לרישום על ידינו הושארו על ידי הרשות בגדר "צריך עיון." ולא ניתנו לגביהן תשובות. רישומה של חל"צ זר, הינה בסמכות רשם העמותות כשם שרישומה של חברה ישראלית לתועלת הציבור הינה בסמכותו, ולשמחתנו מצאנו ברשם העמותות אנשי מקצוע עם נכונות יוצאת דופן לדון בסוגיות הפתוחות ולמצוא פתרונות, שמצד אחד יהלמו את רוח החוק, על כל הלאקונות שבו בכל הקשור לרישומה של חל"צ זר, ומן הצד השני לא יכבידו על עצם הרישום, אשר באופיו, אמור להיות הרבה פחות מורכב מרישומה של עמותה מקומית או חברה לתועלת הציבור מקומית.

 

לאחר שסיימנו את הליך הרישום, עודכנו ע"י רשם העמותות, כי בכוונתם להוציא נוהל רישום מסודר וברור שיסדיר את הרישום של חל"צ זר בהתאם לנוהל שהתגבש תוך כדי הרישום של התאגיד הזר באמצעותנו, ויקל על הבאים לרשום חל"צ זר בעתיד, ועל כך אנחנו מברכים ושמחים על ההזדמנות שניתנה לנו להיות חלק ממהלך חשוב זה.

 

היתרונות של רישום מסוג זה ברורים: תאגיד המלכ"ר הזר נרשם בישראל ללא צורך בהקמת ארגון מקומי, ללא מנגנון בישראל, ללא אורגנים מקומיים, ללא עלויות של הנהלה/ועד מקומי, משרדים מקומיים, תחזוקה שוטפת ואופרציות נלוות. התאגיד נרשם בשם שהוא התאגד במדינת המקור שלו, עם אותם מסמכי התאגדות ותחת אותו מנגנון. יתרה מזאת, התאגיד איננו נדרש לקיים אסיפות מיוחדות, לא לשם הרישום בישראל ולא לצורכי דיווח שוטפים. כל שעליו לעשות הוא להעביר לרשם העמותות אחת לשנה את הדו"חות הכספיים השנתיים שלו ממדינת המקור שלו (דו"חות, שהינם בדרך כלל שקופים לחלוטין ומפורסמים ברבים גם במדינת המקור).

 

החיסכון הכספי והחיסכון הלוגיסטי הינם עצומים, וככל הידוע לנו, עד היום נמנעו לא מעט תאגידי מלכ"ר זרים מלפעול בישראל בדרך ישירה מאחר שנדמה היה שבכדי לפעול בארץ יידרש מהם הקמת מנגנון מקומי על כל המשתמע מכך או לחילופין, להירשם בישראל כחברת חוץ "רגילה" ולאבד בכך את הסטאטוס המלכ"רי שלהן. אנו מאמינים, כי סלילת הדרך לרישום חל"צ זר תפתח פתח לתאגידי מלכ"ר זרים רבים אחרים וכי ראוי שאופציה זאת תקבל הכרה בקרב הפעילים במגזר השלישי.

 

החסרונות שברישום כאמור קצת פחות ברורים: רישום של חברת חוץ מכל מין וסוג שהוא אינו יוצר ישות משפטית מקומית עפ"י חוק והיא אינה נכנסת להגדרה  של "תושב ישראל". לכן נראה, כי על פניו, רישום כזה לא מקנה לתאגיד הזר פטור ממע"מ, כשם שזוכים לו מלכ"רים ישראליים.

באותה נשימה, עולה כמובן שאלת התרומות – האם תורם שיבקש לתרום למלכ"ר זר שנרשם בישראל יהיה זכאי ליהנות מזיכוי במס הכנסה?

 

למרות שאינסטינקטיבית נדמה שהתשובה היא "לא", מסתבר, שהתשובה על כך היא כלל לא עניין של אינסטינקט, לפחות לא כל עוד מדובר במלכ"ר שארץ המקור שלו היא ארה"ב או כל ארץ אחרת שנושא זה מוסדר באמנה בינה לבין ישראל.

 

ישראל וארה"ב חתומות על אמנה שאחד הסעיפים שלה דן בסוגית התרומות וקובע כי: "תרומת צדקה של תושב ארה"ב לארגונים שנוצרו לפי חוקי ישראל, יראו אותם כתרומות צדקה לפי חוקי תרומות הצדקה בארה"ב. אך שיעור הצדקה יוגבל ל 25% מהרווח לאותה שנה. תרומת צדקה של תושב ישראל לארגונים שנוצרו לפי חוקי ארה"ב, יראו אותם כתרומות צדקה לפי חוקי תרומות הצדקה בישראל. אך שיעור הצדקה יוגבל ל 25% מהרווח לאותה שנה."

 

מכאן, שהדרך לקבלת תרומה של תושב ישראל למלכ"ר זר סלולה גם היא, לפחות בחלקה, כפוף להיותה מוסדרת באמנה, כאמור.

 

ולמה כל האמור לעיל אמור לעניין גם עמותות ישראליות ו/או חברות ישראליות לתועלת הציבור? – התשובה לכך הינה פשוטה ביותר:

 

כשם שתאגיד מלכ"ר זר יכול להירשם בישראל תוך צמצום משמעותי של כל עלויות ההקמה, הלוגיסטיקה והתפעול בארץ, כך גם יכולה לעשות עמותה ו/או חברה ישראלית לתועלת הציבור בבואה לפעול בארה"ב, בעיקר בבואה לגייס תרומות בארה"ב, שכן רישום מלכ"ר זר, איננו המצאה ישראלית.

 

אולי הגיע הזמן לרענן קצת את הפעילות המלכ"רית הישראלית בחו"ל בכלל ובארה"ב בפרט, תוך אימוץ שיטות אחרות לאופן הפעילות, ולצמצם בכך את עלויותיה ומנגנוניה של הפעילות  כפי שהיא מוכרת לנו עד היום.

נראה כי יש מקום לדיון משפטי וחשבונאי מעמיק בסוגיה ובחינה שלה באופן מעשי.

 

כל האמור לעיל הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד, אין לראות בו משום ייעוץ משפטי מכל סוג.

 

 

 

 

 

 

 

ניוזלטר מקוון מספר 2 – אפריל 2011 

הניוזלטר שלנו מופץ למאות מלכ"רים ועמותות, בכל חודש נשלח אליכם מאמר אינפורמטיבי ובו מידע שימושי הקשור להיבטים משפטים בניהול מלכ"רים ועמותות.

סקירה כללית על התנהלות כספית במלכ"רים ובעמותות שימוש במזומנים, המחאות וכרטיסי אשראי, העברות כספים מחשבון הבנק של העמותה, מורשי חתימה – חוברת רשם העמותות משנת 2010 לעניין ניהול תקין - וגם כמה מילים לקראת הגשת הדוחות לרשם העמותות בסוף יוני- מאת גליה שמילוביץ גרינגרד, עו"ד

כרטיסי האשראי במסגרת עמותה:

עד להתייחסות זאת, נהגנו במשרדנו להמליץ לעמותות שלא לעשות שימוש בכרטיסי אשראי לאור העובדה שכל הוצאה כספית דורשת שתי חתימות של מורשי חתימה מטעם העמותה, דבר שאינו אפשרי כאשר מדובר בחיוב באמצעות כרטיס אשראי.

לאור ההנחיות החדשות של רשם העמותות המתייחסות לכרטיסי האשראי ומאפשרות את השימוש בהם בתנאים ובמגבלות כפי שנפרט להלן, עמותה יכולה כיום לעשות שימוש בכרטיסי האשראי לצורך הוצאות שהינן בגדר קופה קטנה.

 

קיימות שתי אופציות לשימוש בכרטיסי אשראי בהתאם להנחיות הרשם:

העמותה תשתמש בכרטיס אשראי המוגבל לסכום המותר לשימוש כקופה קטנה, ותשתמש ולצורך הוצאות המותרות במסגרת קופה קטנה בלבד. החלטה בדבר הוצאת כרטיס כאמור, תיחתם על ידי שני מורשי חתימה.

 

שימוש בכרטיס אשראי יעודי.  כרטיס אשראי שהתשלום בו כפוף לקיומה של יתרה כספית בחשבון ייעודי שיפתח לצורך השימוש בכרטיס זה. השימוש בכרטיס מסוג כזה יהיה כפוף להעברת כספים לחשבון הייעודי בהוראה חתומה על ידי שני מורשי חתימה של העמותה, לצורך הוצאה מסוימת, בציון מטרת ההעברה. שימוש בכרטיס כאמור ייעשה במקרים בהם קיים קושי לביצוע התשלום בדרך אחרת למשל לצורך ביצוע תשלומים שניתן לבצע רק באמצעות האינטרנט,  כגון: תשלום אגרה לרשם, הוצאות הנגרמות במסגרת נסיעה לחו”ל וכיוצא בזה.

 

שימוש במזומנים ובהמחאות ולעניין העברות כספיות מחשבון הבנק של העמותה: עמותה שתעשה שימוש במזומנים שלא לצורך הוצאות שניתן להוציאן במסגרת קופה קטנה – לא תקבל אישור ניהול תקין.

 

המחאות: על העמותה להקפיד שהמחאות) חתומות על ידי 2 מורשי חתימה שמונו על ידי האסיפה הכללית או הוועד המנהל( לא תחתמנה מראש ללא ציון הסכום והמוטב ושכל ההמחאות תכלולנה ציון "למוטב בלבד" , למעט המחאה המיועדת להוצאת מזומנים מהבנק לצרכי קופה קטנה.

 

העברות כספיות מחשבון הבנק - עמותה רשאית לבצע העברות כספיות מחשבון הבנק של העמותה לחשבון אחר של העמותה ו/או לחשבון של גורם חיצוני רק באמצעות פקס החתום ע"י שני מורשי חתימה ולא באמצעות טלפון.

 

הוצאות הנהלה וכלליות- העמותה תקפיד כי הוצאות אלו לא יעלו על אחוז סביר מסך המחזור השנתי של העמותה. להבדיל מבעבר, רשם העמותות לא קבע כללים מוחלטים לגבי שיעור הוצאות הנהלה וכלליות. במקרים קיצוניים בהם יעלה חשד כי הוצאת הכספים הנה בלתי סבירה באופן שמתעורר חשד לחלוקת רווחים או לשימוש בכספי העמותה בניגוד למטרותיה, יתערב רשם העמותות.

 

הדו"ח המילולי - החל משנת 2010, על עמותה להגיש את הדו"ח הכספי יחד עם הדו"ח המילולי עד ל-30 ביוני בכל שנה. עמותה שלא תגיש מסמכים עד מועד זה תימצא מפרה את החוק, אלא אם הדו"ח הכספי של העמותה מבוקר על ידי רואה חשבון והאיחור בהגשת המסמכים הינו על פי הסדר כללי שנערך בין נציגי לשכת רואי החשבון לבין רשם העמותות (בקשה ספציפית של עמותות בסוגיה זו תעשה באמצעות רואה החשבון שלה בלבד).

כיום נדרשות כל העמותות להגיש דיווחיהן לרשם העמותות באמצעות טפסים מקוונים. לפיכך, עמותה המבקשת אישור ניהול תקין, נדרשת להגיש דיווחיה באמצעות הטפסים המצויים באתר האינטרנט של רשם העמותות.

 

כל האמור לעיל הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד, אין לראות בו משום ייעוץ משפטי מכל סוג. 

                                                           

                                                                       

  

 

ניוזלטר מקוון מספר 1 – פברואר 2011

 

על חשיבותו של אישור ניהול תקין לעמותה

ניהול תקין – לכאורה עניין שבשגרה, התמודדות עם "טופסייאדה" ועם מילוי דרישות רשם העמותות. בפועל לא כך הדבר. רבות העמותות שנכשלות במילוי משימה חשובה זאת, אשר בלעדיה אינן יכולות לתפקד. העדרו של אישור ניהול תקין פוגע באפשרויות גיוס התרומות לעמותות וסוגר בפניהן את האפשרות לפנות בבקשות לתמיכות כספיות ממשרדי הממשלה השונים. קיימים גורמים נוספים המתנים העברת כספים לעמותות בהמצאת אישור ניהול תקין. לדוגמא, רשויות מקומיות, המועצה להסדר הימורים בספורט וקרנות גדולות.

הדרישה לאישור בדבר ניהול תקין נובעת, בין השאר, מהצורך להבטיח שכספי הציבור הניתנים לעמותות, בין בדרך של הקצבות מדינה ובין בדרך של תרומות מהציבור, יגיעו לעמותות הפועלות על פי דין, על פי סדרי מינהל תקינים וישמשו למטרה לה ניתנו ויועדו.

רק בתום שנתיים של פעילות רצופה ומוכחת של העמותה, הגשת המסמכים הנדרשים בהתאם לחוק וכן עמידה בכללי הניהול התקין יינתן אישור ניהול תקין לעמותה. אולם הניסיון מלמד שעל עמותות להערך לבקשת אישור ניהול תקין כבר בשלבי הקמתן.

 

דרישת השקיפות, קיומם של אורגנים בהתאם לחוק תוך הקפדה על מספר החברים החוקי, ניהול אסיפות כלליות סדירות ואסיפות ועד בצורה תקינה, ניהול פרוטוקולים המשקפים דיוק בדיווח, סדירות בניהול חשבון הבנק, זכויות חתימה, ביקורת פנימית שוטפת, דו"חות כספיים ודו"חות מילוליים - כל אלה הינן חלק מהמשימות שאותן צריכות העמותות למלא בהתאם להנחיות חוק העמותות ורשם העמותות במהלך שיגרת עבודתן השוטפת וכמובן גם להציגן בבואן להגיש בקשה לניהול תקין. הדגש שניתן בשנים האחרונות על ניהולן התקין של עמותות ונקיטת סנקציות כנגד עמותות שלא עשו כן, הביא להגברת המודעות בקרב העמותות לגבי הצורך בנקיטת משנה זהירות בכל הקשור להתנהלותן השוטפת.

שלילת אישור ניהול תקין תתכן לא רק במקרים בהם קיימים ליקויים מנהליים בעמותה אלא גם במקרה של העדר פעילות; צבירת נכסים באופן בלתי סביר לתקופה ממושכת בלי להשקיעם בקידום מטרות העמותה או להיפך, צבירת חובות; שיתוק פעילות בעמותה עקב סיכסוכים פנימיים ומאבקי כוח בין חברי העמותה או מכל סיבה אחרת.

עמותה המבקשת אישור ניהול תקין לאחר שבמשך מספר שנים לא קיימה את חובות הדיווח כנדרש, תתבקש להשלים את כל המסמכים אותם הייתה חייבת להגיש על פי החוק במשך שבע השנים שקדמו לשנה עבורה מבוקש האישור.

עמותות שאינן עומדות בדרישות חוק העמותות והנחיות הרשם לניהול תקין, מסתכנות לא רק בשלילת אישור ניהול תקין אלא גם בסנקציות נוספות. כיום רשאי רשם העמותות להטיל על העמותה ו/או על חברי הוועד קנס מנהלי ובמידת הצורך אף ננקטים כנגדה גם הליכי מחיקה ופירוק.

 

קנסות מנהליים

האופציה של הטלת קנס מנהלי על העמותה ו/או על חברי ועד שאחראים להפרת החובות איננה מוכרת לעמותות רבות ומצאנו לנכון להרחיב עליה בכמה מילים:

חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן "חוק העבירות המנהליות") קובע כי עבירות פליליות ספציפיות יוגדרו גם כעבירות מנהליות. על פי חוק העבירות המנהליות, על העובר עבירה מנהלית יוטל קנס מנהלי כחלופה להגשת כתב אישום פלילי. תקנות העבירות המנהליות הכתירו את מהעבירות הנזכרות בסעיף 64 א לחוק העמותות כעבירות מנהליות אשר בגינן יוטל, על פי תקנות אלו, קנס מנהלי. בין העבירות הנזכרות בסעיף 64 א לחוק העמותות: אי ניהול פנקס חברים; פנקס חברי ועד ו/או פנקסי חשבונות; אי קיום אסיפה כללית כנדרש בחוק; אי רישום פרוטוקול כנדרש; אי מתן זכות עיון; אי הגשת מסמכים לרשם ועוד. על כל אלה ניתן על פי תקנות העבירות המנהליות להטיל קנס מנהלי.

במקרים מסוימים בהם קיימים ליקויים בתפקוד עמותה, אשר מצדיקים שלילת אישור ניהול תקין, תופנה העמותה למסגרת של "תכנית הבראה", זאת אם תביע העמותה נכונות לפעול להסדרת הליקויים והרשם ימצא טעם בהענקת הזדמנות לתיקון הליקויים. ברשם העמותות קיימת מחלקה יעודית המטפלת בעמותות שמוכוונות לתכנית הבראה והיא זאת שקובעת את המסגרת של תכנית ההבראה אשר מתאימה לעמותה.

באחד מגיליונות הניוזלטר הבאים נדון בהרחבה בסוגי הליקויים שבגינם תופנה עמותה לתכנית הבראה וכן בסוגי תכניות ההבראה האפשריות.

 

כל האמור לעיל הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד, אין לראות בו משום ייעוץ משפטי מכל סוג.

                                                         

בגיליונות הניוזלטר הקרובים נדון בהרחבה, בין השאר, בהיבטים משפטיים ויחודיים של הנושאים הבאים:

*

התנהלות כספית במלכ"רים ובעמותות (פתיחת חשבון בנק, שימוש במזומנים, המחאות וכרטיסי אשראי, העברות כספים מחשבון הבנק של העמותה, מורשי חתימה ועוד)

*

הקמת עמותות ידידים בחו"ל ומלכ"רים בינלאומיים המבקשים להקים בישראל מלכ"ר

*

היבטים משפטיים של הוצאות הנהלה וכלליות

*

מלכ"ר שבבעלותו נכסי נדל"ן ונכסים בכלל

*

האופציות העומדות בפני מלכ"ר המצוי בקשיים כלכליים (הלוואות בעלים  או מחברי העמותה או מגופים בעלי עניין ומהן המגבלות)

*

היבטים יחודיים של מלכ"ר כארגון מקצועי ושל מלכ"ר כמוסד לימודי/אקדמאי

*

שיקום עמותה ותוכניות הבראה

*

אחריות נושאי משרה בעמותה ובמלכ"ר

*

דיני העבודה – היבטים ספציפיים לעמותות ומלכ"רים

*

מה בין חברה לתועלת הציבור לבין עמותה

*

תאגידים קשורים – מלכ"ר המבקש להקים חברה לצורך קידום מטרותיו

*

שאלות ותשובות נפוצות – אוסף של שאלות שכיחות שליקטנו עבורכם מניסיוננו כמשרד עורכי דין המשמש כיועץ משפטי לעמותות ומלכ"רים בצירוף תשובותינו.